“הכיוון של סאפ (SAP) באחרונה הוא לעשות משהו כמו המיינפריים. אנחנו מתכוונים להביא לביטול הצורך בהשקה של בסיס נתונים ושרת אפליקציות בנפרד. במקום זאת, נתקין את ה-ERP ב-HANA. השוק יחזור בכך לתקופת המיינפריים, האפליקציות ובסיס הנתונים בשרת אחד”, כך אמר שמוליק סיטון, מנהל תחום טכנולוגיות בסאפ ישראל. סיטון דיבר במסגרת מסלול “בסיסי נתונים, טכנולוגיית מובייל וחוויית המשתמש” שנערך בכנס ISUG 2014 של משתמשי סאפ. הכנס התקיים ביום ה’ האחרון באולם האירועים אווניו בקריית שדה התעופה, בהפקת אנשים ומחשבים. הוא תיאר את התהליך שעובר HANA ואת הדברים שנגרמים בעקבות התכונות שלו, שכוללות עיבוד זיכרון. “אנחנו יכולים להקטין את תעבורת הנתונים בכ-30%”, אמר סיטון. “כמות המידע שתעבור ברשת הארגונית תהיה קטנה יותר, מה שיניב לארגונים חיסכון רב בכסף ופינוי של תשתיות רשת לטובת ‘שטויות’ אחרות שצריכות לעבור בה, כמו פייסבוק (Facebook) או טוויטר (Twitter)”. “עם זאת”, המליץ, “אל תחכו. זה יקרה עוד לפחות שלוש שני, ובתוכנה ובחומרה זה הרבה זמן”. לדבריו, לא כדאי לארגונים שרוצים לבצע שינוי לעשות מהלך כפול. “מי שרוצה להיכנס ליישום של מודול חדש יכול לעשות כבר עכשיו את המיגרציה ל-HANA. הוא ישלם על כך במקום הכסף שישלם לספק כדי להחליף שרת או לעבור ל-Unicode”, אמר סיטון.

“חוץ מזה, בעוד כשנה וחצי, וזו הבשורה מבחינת סאפ, לא נצטרך שרתים נפרדים עבור ה-BW וה-ERP, שרק גורמים לפיתוח ספקי החומרה”, הוסיף. “הסיפור הזה נגמר ו-HANA יהיה בסיס הנתונים היחיד לכל האפליקציות של המחלקה העסקית. ה-ERP יגור ליד ה-BW על אותו בסיס נתונים, כך שלא יהיה צורך לחשוש מאי הצלחה של המרות נתונים ומידע”.

סיטון התייחס גם להיבט אבטחת המידע ואמר כי “ניתן ב-HANA לעלות על בעיות אבטחה מבעוד מועד באמצעות ניהול רמאויות. אי אפשר למנוע את הבעיות הללו ב-100% אבל אפשר להביא אותן לידיעת המנהלים מוקדם. זה הרי מה שאנחנו רוצים לעשות – לעזור למגזר העסקי של הארגון לקבל יותר מידע בזמן אמת”.

סיפור לקוח: קבוצת חמת

גיל זעירא, סמנכ”ל בחטיבת הסאפ של אדוונטק, תיאר פרויקט עדכון מערכות הליבה, ה-BI והסאפ בקבוצתחמת. לדבריו, הקושי המרכזי בפרויקט היה להעביר את המערכות מהשרתים של קבוצת כתר תוך כדי פעולה. “מבחינה פיזית זה אמר, למשל, להעביר את הענן שהיה מאוחסן בחוץ לענן פרטי שלהם ובמקביל לבנות פתרון BI חדש לחלוטין”, סיפר.

לדבריו, בחברה התגברו על הקשיים ועמדו בלוח הזמנים המתוכנן – שבעה חודשים. “הדבר הכי מסוכן שיכול היה לקרות לחברה הוא פגיעה בייצור, שמבוצע בארבעה מפעלים שעובדים 24 שעות ביממה 7 ימי השבוע. היינו צריכים להעביר ידע מכתר לחמת, תוך יצירת רציפות של כל התהליכים העסקיים. החשש היה שמשהו לא יעבוד או יימחק בטעות, שלא ניתן יהיה להפיק ולנפק דברים. אולם, הכול עבד חלק וניתוק המערכת הפנימית של חמת מכתר הצליח”, ציין זעירא.